#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזרוק מגג לגג אם 1) רה&quot;ר 2) כרמלית, עוברת ביניהם?	"1) אם גגיהם שוין מותר [ודוקא למעלה מעשרה דהוי דרך מקום פטור (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], ואם אחד גבוה מחבירו אסור [חוץ מכלי חרס שישברו אם יפלו, ואע&quot;פ שיכול להיות שלא ישברו (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)] שמא יפול ואתי לאתויי [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל בסי&#x27; שמ&quot;ח דאינו דומה למי שהוציא את ידו מלא פירות דאסור לו לזרקו לחצר אחרת דהכא לא הושיט ידו חוץ לגג] 2) כתב הרשב&quot;א דמותר אפי&#x27; אם אחד גבוה מחבירו [ודוקא כשעירבו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)], ואם הוא למטה מי&#x27; תלוי במח&#x27; לעיל (ס&quot;ס שמ&quot;ט) דלפי המחבר אסור ולפי המאמ&quot;ר ונהר שלום מותר (ביה&quot;ל ד&quot;ה בכל) [והערו&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) משמע דמקיל]"	סימן שנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום איסור עירוב?	"תירץ הטור דמיירי ששניהם מאדם אחד א&quot;נ מיירי כשעירבו, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דלמ&quot;ד מותר להחליף במקום פטור ברשויות דרבנן ה&quot;נ מותר אפי&#x27; כשלא עירבו, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ועירבו) הביא שהרבה חולקים על המג&quot;א [דס&quot;ל דשאני התם דנח משא&quot;כ הכא לא נח וכמ&quot;ש המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שנ&quot;ה ס&quot;ק ל&#x27;)]"	סימן שנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לערב, הרי רה&quot;ר עוברת ביניהם?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כגון שהבתים עומדים בסוף רה&quot;ר ויכולים לערב דרך מבוי שבצידיהם, והנתיב חיים תי&#x27; כגון שיש גשר ביניהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר) "	סימן שנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם חלון פתוח לזיז הבולט 1) תוך ג&#x27; טפחים 2) רחוק ממנו ג&#x27; טפחים?"	"1) אם הוא למעלה מעשרה [בין ברה&quot;ר בין בכרמלית (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)] מותר לטלטל ממנו לחלון דהוי כחורי רה&quot;י [בין רחב ד&#x27; על ד&#x27; בין אין רחב ד&#x27; על ד&#x27;], ואם הוא למטה מעשרה אסור לטלטל ממנו דהוי ניחא תשמישתיה אף לבני רה&quot;ר והוי כרמלית (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) לשיטתו ליהוי כחורי רה&quot;י וכמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; שמ&quot;ה דחורי כותל המפולשים מרה&quot;י לרה&quot;ר הוו כחורי רה&quot;י, ותי&#x27; האבן העוזר דשאני זיז דפרוץ במילואו לרה&quot;ר בג&#x27; צדדים, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מנהר שלום דזיז שאני שזכו ביה רבים {וצ&quot;ב} (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)] 2) מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דאינו כחורי רה&quot;י ואפ&quot;ה מותר לטלטל ממנו לרה&quot;י דהוי מקום פטור כשהוא למעלה מעשרה [דלא כמחבר לעיל סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ט&quot;ז (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וחלון)], אבל למטה מעשרה הוי כרמלית ואסור"	סימן שנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנלן דחורי רה&quot;י צריכים להיות תוך ג&#x27; טפחים?"	"אע&quot;פ שכתבו תוס&#x27; עירובין (פ&quot;ט ע&quot;ב) דיכולים להיות תוך י&#x27; טפחים, וכן הוא במקצת מהדורות במג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;), מ&quot;מ ראינו ממזחילה (עירובין צ&quot;ח ע&quot;ב) דצריך להיות תוך ג&#x27;, וכן מבואר מתוס&#x27; עירובין (ל&quot;ג ע&quot;ב), וכן הגיה המחה&quot;ש את גירסת המג&quot;א, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) (ר&quot;י באק)"	סימן שנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בזיז למעלה מעשרה, האם יש חילוק בין זיז שיש בה ד&#x27; על ד&#x27; או אין בה ד&#x27; על ד&#x27;?"	"עי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סע&#x27; ג&#x27;) במח&#x27; רש&quot;י ותוס&#x27; בכלים הנשברים בזיז, אבל למאי דקיי&quot;ל כהרמב&quot;ם אין נפק&quot;מ בזה, ועי&#x27; לעיל (ס&quot;ס שמ&quot;ה) דיש מח&#x27; בבליטה אם דינו ככרמלית או כמקום פטור ולפי המחבר דהוי ככרמלית כאן מותר מפני שחלון פתוחה לו, וביאר הגר&quot;א דעל כן נקט המחבר דהוא רחב ד&#x27; על ד&#x27; דדוקא בכה&quot;ג צריך החלון להיות פתוחה לו אבל בפחות מד&#x27; הוי מקום פטור וא&quot;צ החלון להיות פתוחה לו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) הלא קאי בשיטת הרמב&quot;ם ואיהו ס&quot;ל דזיז רחב ד&#x27; הוי מקום פטור וא&quot;צ חלון פתוחה לו"	סימן שנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשני זיזין זה על גבי זה משני בני אדם, 1) אם העליון רחב ד&#x27; 2) אם העליון פחות מד&#x27; והתחתון נמי פתות מד&#x27; 3) אם העליון פחות מד&#x27; ותחתון רחב ד&#x27;?"	"1) המחבר ס&quot;ל דאוסרים זה על זה [כלים ששבתו בבית (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)] בין כשתחתון רחב ד&#x27; בין כשאינו רחב ד&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אכן הלבוש ס&quot;ל דרשות התחתון אוסר העליון אבל אין רשות העליון יורד למטה לאסור התחתון, ועוד ס&quot;ל להלבוש דהתחתון אינו אוסר על העליון אלא כשהוא רחב ד&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) מותר לטלטל בכל זיז בפנ&quot;ע, ודוקא כשהם למעלה מעשרה, וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) דרשות שאין בו ד&#x27; לא שייך לקרא עליו שם בעלים כיון שאין בזה מילתא דחשיבותא 3) לפי המחבר אוסרים זה על זה [ומיירי כשמשלים השיעור ד&#x27; ע&quot;י חלונו אבל אם אין בו רחב ד&#x27; כלל אפי&#x27; עם החלון פשוט דהוי מקום פטור ומותר בכל הזיזין (ביה&quot;ל ד&quot;ה ובעליון)] וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) מגו דחל שם בעלים על הזיז שרחב ד&#x27; כך חל על השני [וכעין זה במחה&quot;ש], ולפי הלבוש רק התחתון אוסר על העליון אבל העליון אינו אוסר על התחתון וכמ&quot;ש למעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שאסור להשתמש על זיז שלו, מה הדין כנגד חלונו?	"אפ&quot;ה מותר להשתמש כנגד חלונו דהוי כחורי חלונו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דזהו דוקא בזיז פחות מד&#x27; טפחים אבל בזיז רחב ד&#x27; אסור אפי&#x27; כנגד החלון [ואפי&#x27; כשאינו רחב ד&#x27;, כתב הערוה&quot;ש דהרשב&quot;א אוסר אפי&#x27; כנגד החלון]"	סימן שנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בזיזין שאוסרים זה על זה, האם מיירי בזה כנגד זה?	"הרשב&quot;א ס&quot;ל דאוסרים דוקא בזה כנגד זה, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאוסרים אפי&#x27; בזה שלא כנגד זה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;), ועוד כתב הגאון יעקב (עירובין צ&quot;ח ע&quot;ב) דהזיזין צריכים להיות תוך י&#x27; טפחים להדדי [ועי&#x27; לקמן (סי&#x27; שנ&quot;ה סע&#x27; ה&#x27;) דגזוזטרות אוסרים אפי&#x27; בריחוק עשר אמות]"	סימן שנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כלים מותר להשתמש על הזיז?	"איתא בגמ&#x27; דמותר להשתמש דוקא בכלים הנשברים כגון כלי חרס וכלי זכוכית שאם יפלו ליכא חשש שיביאם מרה&quot;ר, רש&quot;י פי&#x27; דמיירי בזיז רחב ד&#x27;, ותוס&#x27; פי&#x27; דמיירי בזיז שאינו רחב ד&#x27;, והשו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ם דאין נפק&quot;מ אם הזיז רחב ד&#x27; או לא אלא הכל תלוי אם הם כלים הנשברים או לא [דהרמב&quot;ם למד שהחילוק בין רחב ד&#x27; לאין רחב ד&#x27; קאי על ב&#x27; זיזין וכמ&quot;ש למעלה] (גר&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזיז רחב?	"כתב הריטב&quot;א (מובא בב&quot;י) דגזרו על כל זיזין שלא לטלטל עליהם כלים שאינם נשברים ועשו לא פלוג אפי&#x27; ברחבים, ומצד שני לא גזרו על גגין ואפי&#x27; אם הם קצרים כד&#x27; טפחים (רמ&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה ודוקא), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) כתב דהרמ&quot;א מקיל בזיז רחב דאין שמו זיז עליו אלא נקרא דף או גשר"	סימן שנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזיז למעלה מכרמלית?	"אם הוא למעלה מעשרה מותר לטלטל עליו אפי&#x27; כלים שאינם נשברים (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ואפי&#x27; להראשונים דחלקו בין רחב ד&#x27; לאינו רחב ד&#x27; מודו בכרמלית דמותר אפי&#x27; באינו רחב ד&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין)]"	סימן שנג סעיף ג		
